תפריט
מתוך הניסיון שלי בתחום, יש סוגי פרסומות שירוצו בסטטוסים כמו לחמניות, ויש כאלו שאפילו לא יקבלו תגובה צוננת.
במגזר הכללי, הפרינט מת, או לפחות גוסס, ויש אינספור אפיקי פרסום דיגיטליים ברשתות החברתיות שפועלים בשיא הטראפיק, המושג רשת חברתית זה משהו שבציבור החרדי כמעט ולא פעיל, ולכן זו הסיבה נוצר מצב שהרשת החברתית של הציבור החרדי זה סטטוסים בוואטסאפ.
התבונה שלי כתוצאה מכך היא, שסטטוס עובד בדיוק כמו רשת חברתית, המפרסם אינו פונה לאנשים באופן ישיר, רק מעלה את התוכן לסטטוס, כך שמי שרוצה צופה, ומי שלא לא.
משהו ליברלי כזה.
מה שחשוב לדעת, שברשתות החברתיות סגנון הפרסום והכתיבה הוא בסגנון חברתי מובהק, ולא בסגנון פרסומי.
למרות באופן כללי מקובל לפרסם בסגנון מסורתי, להזמין מודעת מעוצבת בחן ויופי אצל גרפיקאי מדופלם, להדפיס או לשלוח לעיתון. אבל ברשתות החברתיות, זה כמו 'מלווה מלכה' כזה… אני לא יבא שם עם גישה פרסומית מובהקת, אני יבוא רק כאילו 'לשתף' את החברים 'בקטע' מעניין שהיה לי עכשיו עם לקוח.
לדוגמא: נהג הסעות יכול לפרסם בצורה מסורתית על הרכב החזק והמאובזר שלו. אבל ברשתות החברתיות הוא יפרסם קטע שהיה לו עם לקוח שלא מפסיק לטחון לו את המוח כמה שהוא מרוצה מהנסיעה, למי יש אקמול?… וכדומה.
כך זה גם בסטטוס, הרשת החברתית של הציבור החרדי, הפרסום בסגנון מסורתי, מעוצב בחן ויופי, זה משהו שעלול להיות לעורץ.
דוקא הפרסום המרושל, לא מעוצב, חברתי בגובה העיניים, זה מה שיעבוד.
בסטטוס לא מפרסמים, משתפים.
תגיות: חרדים, סטטוס, פרסום, רשתות חברתיות,
האם שם של עסק חייב לבטא משמעות? תתכוננו להיות בהלם!
למה קוברים את הקופירייטרים ליד הרופאים מנתחים?! / "קופירייטיר מנתח" יש דבר כזה
