תפריט
מתוך הניסיון שלי בתחום, יש סוגי פרסומות שירוצו בסטטוסים כמו לחמניות, ויש כאלו שאפילו לא יקבלו תגובה צוננת.
במגזר הכללי, הפרינט מת, או לפחות גוסס, ויש אינספור אפיקי פרסום דיגיטליים ברשתות החברתיות שפועלים בשיא הטראפיק, לעומת זאת בציבור החרדי המושג 'רשת חברתית' כמעט ולא קיימת, ולכן זה מה שגורם שהרשת החברתית של הציבור החרדי זה סטטוסים בוואטסאפ, הסטוריז.
וכתוצאה מכך, שסטטוס עובד בדיוק כמו רשת חברתית, המפרסם אינו פונה לאנשים באופן ישיר, רק מעלה את התוכן לסטטוס, כך שמי שרוצה צופה, ומי שלא לא.
משהו ליברלי כזה.
מה שחשוב לדעת, שברשתות החברתיות סגנון הפרסום והכתיבה הוא בסגנון חברתי מובהק, ולא בסגנון פרסומי.
למרות שבדרך כלל מקובל לפרסם בסגנון מסורתי, להזמין מודעת מעוצבת בחן ויופי אצל גרפיקאי מדופלם, להדפיס או לשלוח לעיתון. אבל ברשתות החברתיות, זה כמו 'מלווה מלכה' כזה… אני לא יבא שם עם גישה פרסומית מובהקת, אני יבוא רק כאילו 'לשתף' את החברים 'בקטע' מעניין שהיה לי עכשיו עם לקוח.
לדוגמא: נהג הסעות יכול לפרסם בצורה מסורתית על הרכב החזק והמאובזר שלו. אבל ברשתות החברתיות הוא יפרסם קטע שהיה לו עם לקוח שלא מפסיק לטחון לו את המוח כמה שהוא מרוצה מהנסיעה, למי יש אקמול?…
הבנתם.
גם בסטטוס – הסטוריז של הציבור החרדי, הפרסום בסגנון מסורתי, מעוצב בחן ויופי, זה משהו שעלול להיות לעורץ.
דוקא הפרסום המרושל, לא מעוצב, חברתי בגובה העיניים, זה מה שיעבוד.
בכל אופן שיהיה ברור קליל וספונטני.
בסטטוס לא מפרסמים, משתפים.
תגיות: פרסום למגזר החרדי, סטטוס, פרסום, פרסום דיגיטל חרדי
